ליובאוויטש

העיירה ליובאוויטש הייתה מרכז חסידות חב”ד במשך למעלה ממאה שנים; בו התפתחה חסידות חב”ד במשך דורות, בו ניטע העוגן הרוחני שאיפשר את השתרשות ה”שיטה החב”דית” בעבודת ה’, בו נוסדה ישיבת תומכי תמימים ובו הונח הבסיס האיתן של העמדת דורות חסידים על ברכי המסירות נפש שצלחו את הקומוניזם, הקפיטליזם והמודרניזציה. אכן, לא בכדי שמה המשני של חסידות חב”ד הוא “ליובאוויטש”.

“ליובאוויטש” אינו רק שם של עיירה היסטורית-חב”דית בשנות הת”ק’ים והת”ר’ים. חסידות חב”ד-ליובאוויטש גדלה והולכת, מתפשטת ומתרחבת, כהמשך ישיר וברצף רעיוני מימי אדמו”ר הזקן, דרך העיירה ליובאוויטש, עד לניו יורק ומשם לעולם כולו. ביקור בעיירה ליובאוויטש הינו טעימה וטמיעה אל עולם בו העבר וההיסטוריה הינם חלק מתהליך ההולך ומתהווה, הולך ומתעתד. ביקור במקורותיה של התנועה היהודית שהפכה להיות הגדולה בעולם, מאפשרת הצצה אל כברת דרכה של חסידות חב”ד ויכולתה לתרגם את החוויה החב”דית מה”שטעטל” בליובאוויטש אל כלל יהודי הגלובוס. זהו ביקור בליובאוויטש.

אנו תקווה שהביקור בליובאוויטש וההשתטחות על ציוני אדמו”ר הצמח צדק, אדמו”ר המהר”ש והרבניות, יוביל להחשת ביאת הגאולה, לפרט ולכלל, כמשאת נפשו של הרבי מליובאוויטש.

“כמה וכמה חסידים חישבו יום בואם לליובאוויטש ליום הולדת שלהם”. (היום יום – ל’ שבט)